- מַגְלָבָא
- מַגְלָבָא, מַגְלְבָאch. sam(מגלב afflictions). Targ. Prov. 26:3 (Var. ומגלכא, Ms. נמגלבא, corr. acc.; h. text מתג).Pl. מַגְלְבַיָּא, מַגְלְבִין. Lev. R. s. 15 חמת מ׳ תלן she saw the straps hanging. Gen. R. s. 84, beg.; Yalk. ib. 140; Yalk. Job 904 מאה מ׳ one hundred lashes.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
